<h1>ספר כריתות לרבינו שמשון מקינון — בתי מדות בית ששי</h1>
<h2>דף מג.</h2>
מפרט וכלל כיצד, (שמות כ"ב ט') כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה, פרט, וכל בהמה כלל, נעשה כלל מוסיף על הפרט ורבי כל מילי. ויש לדקדק למה לי פרטא, ומפרש פרק ג' מינין (נזיר ל"ה ע"ב) הטעם כמו שכתבתי, דאי לאו פרטא הוה ממעטינן מקל וחומר או מגזרה שוה או מדין אחר. ומקשה דבפרק הזהב (ב"מ נ"ז ע"ב) ובפרק שבועת הדיינין (שבועות מ"ג ע"א) דריש ליה בכלל ופרט וכלל ובנזיר (שם) דריש ליה בפרט וכלל ופרט, והכא ובמכלתין דריש ליה בכלל ופרט לחוד. ותירץ רבינו נתנאל ע"ה דההיא דהזהב כמאן דדריש בעלמא כללי ופרטי וההיא דנזיר כמאן דדריש ריבוי ומיעוטי בעלמא, דכיון דאין מדה בתורה לדרוש מיעט וריבה ומיעט דריש לה בפרט וכלל ופרט, דריבה מיעט וריבה לא מסתבר ליה, ואע"ג דהתם בהזהב דריש ליה בכלל ופרט וכלל כמו שפי', הכא בנזיר לא דריש בריבה ומיעט וריבה דאם כן וכל בהמה למה לי, והך דהכא ובמכילתין דריש בפרט וכלל לחוד פליג דליכא למידרשיה בכלל ופרט וכלל כמו בהך דהזהב, ואע"ג דבעלמא הוה דריש כללי ופרטי, דאם כן נשתוק מכל בהמה והוה דרשינן וכי יתן כלל חמור או שור פרט לשמור חזר וכלל, כדאיתא במכילתין, ומה תלמוד לומר וכל בהמה ללמדך שכל הכלל מוסיף על הפרט והכל בכלל, וליכא למימר לשתוק מחמור או שור, כדאיתא התם במכילתין, דהוה אמינא עד שיפקיד כל בהמה ואהני חמור או שור לחלק. ועוד דכל הענין אינו מדבר אלא בבעלי חיים שנאמר (שמות כ"א ט') או מת או נשבר או נשבה, וכתיב (שם י"ב) אם טרוף יטרף וגו' הטרפה לא ישלם, ואי בכלל ופרט וכלל או פרט וכלל ופרט מייתי, הוי מרבי כל מילי בר מעבדים ושטרות וקרקעות, דפרשה שניה בשומר שכר אורחא דמילתא נקט דאין דרך לשמור בהמות בחנם, וכסף וכלים דפרשה ראשונה דרך לשמור בחנם, כדפירש רשב"ם ע"ה, ע"כ דברי הקדוש רבינו נתנאל. ולי הקטן נראה דרך אחרת לתרץ הכל, דהכא ובמכילתין אית להו כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט, כדאיתא בפ"ק דזבחים (ד' ע"ב) הוה ליה כלל שאינו מלא ואין דנין אותו בכלל ופרט, וכי יתן כלל שאינו מלא שאינו מפרש איזו נתינה אי נתינה לחלק אי נתינה לשמירה כדדרשינן לשמור ולא לחלק. א"נ משום דלא ידעינן אי בשומר שכר אי בשומר חנם עד דכתיב חמור או שור דמיניה ידעינן דמיירי בשומר שכר כדפירש רשב"ם, לכך לא חשיב כלל ודנהו בפרט וכלל, והך דהזהב אית ליה כלל אע"ג שאינו מלא דנין אותו בכלל ופרט, כדאיתא התם פ"ק דזבחים (שם) לעולם דנין, ולכך דנין אותו בכלל ופרט וכלל. אי נמי טעם אחר, לכך לא חשיב הכא ובמכילתין כי יתן כלל, דחשיב ליה וכל בהמה כלל, ולא דמי כללא קמא לכללא בתרא, כללא קמא מרבי כל דבר בין בעלי חיים בין לא בעלי חיים, כללא בתרא בעלי חיים ותו לא, כדאיתא בפ"ק דזבחים (שם) והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא, כללא בתרא מרבה כל דבר אפילו שפיכה, הלכך עביד פרט וכלל מוכל בהמה, והאי דהתם אית לי' דלשמור הוי כלל ולא כל בהמה, ולכך דמיא כללא קמא לכללא בתרא, ואע"ג דלשמור הוי פירוש דכי יתן דלא ידעינן נתינה זו למה היא אם לא פירש לשמור, מכל מקום חשיב ליה כלל, והך דהכא ובמכילתין לא סבירא ליה הך טעמא. והך דנזיר סברי למדרש פרט וכלל ופרט דאי דרשינן ליה בכלל ופרט וכלל תרי כללי למה לי, חדא דכל בהמה, וחדא דלשמור, וסבירא ליה בההיא דהזהב דלשמור הוי כללא, והך דהזהב לא קשיא ליה הך קושיא, משום דכל בהמה הוה ליה פרט לגבי וכי יתן וגבי לשמור, וחמור או שור לחלק כדאיתא במכילתין. הנה יצאתי מגדר חבורי הקטן הזה שאין בדעתי להאריך בקושיות ופירוקים אלא לדעת המדות המפוזרות בתלמוד ובמשנה וברייתא, אלא מתוך הקושיות והפירוקים האלה יכולין ללמוד דרכי דיני המדות וחילוקיהם למיניהם ולכמה פינות הם יוכלו לפנות ולכמה יוכלו לחלק. גם צריך לדקדק מה בין מדה זו למדת מיעט וריבה, יש חילוק בין פרט וכלל ובין מיעט וריבה כדאיתא בנזיר פרק ג' מינין (ל"ה ע"ב) מכדי פרט וכלל נעשה כלל מוסיף על הפרט ואתרבו כל מילי, מאי איכא בין מיעט וריבה לענין פרט וכלל, איכא, דאילו פרט וכלל מרבה אפילו עלין ולולבין, ומיעט וריבה, לולבין אין, עלין לא. וזה הדין הוי להפך מן כלל ופרט וריבה ומיעט, דריבה ומיעט מרבה טפי מן כלל ופרט דכך לי ריבה ומיעט כמו כלל ופרט וכלל, וצריך לתת טעם בזה, והוא כי הפרט כשהוא אחר הכלל הוא פירושו ולכך אין בכלל אלא מה שבפרט, אבל ריבה ומיעט המיעוט אינו פירוש אלא מיעוט בעלמא למעט מן הכלל מאי דלא דמי ליה, אבל פרט וכלל אי אפשר לומר כי הכלל הוי פירוש אך סתירה, כדאמרינן [ר"ה ד' ע"ב] תפשת מועט תפשת תפשת מרובה לא תפשת דהוי סתירה, א"כ אתי כללא לכלול הכל ופרטא למעט איזה דבר דלא דמי לכלל, אבל מיעט וריבה למאן דדריש ליה הכי לית ליה הך סברא, אלא ריבוי ומיעוט לא פריש, א"כ היאך יוכל למעט קודם הריבוי על מה הוא ממעט והלא לא הזכיר עדיין הריבוי, אלא ודאי ממעט הריבוי כאילו הוא אחר הריבוי במקצת ולא לגמרי.
